הילדים שלך לא מטופלים אמרה המנהלת לי... אשה בשיקום מטופלת בתינוק

המנהלת אמרה לי שהילדים שלי לא מטופלים...
חשבתי לעצמי שלא יתכן הרי הם לא מוזנחים בכלל והם אפילו נראים מפותחים לגילם.
הכוונה שלה הייתה שיש להם צרכים מיוחדים כמו שבישביל שהם יהיו בסדר צריך ללכת איתם ולתת להם הרבה יחס אישי.
אז נכון. לילדים שלי יש צרכים מיוחדים ועם ילדים עם צרכים מיוחדים המערכת לא יכולה להתנהל כפי שהיא. מבחינה רגשית הילדים שלי כמו ילדים של גנון.
בגלל שלילדים שלי יש צרכים מיוחדים ובישביל שהם יוכלו להיות בסדר צריך להיות איתם ולתת להם צומת לב כל הזמן זה תפקיד ההורים ולא תפקיד בית הספר.
בגלל שעברתי בחיים המון ולא יכולתי לתת להם ועכשיו המצב יותר טוב ואני יכולה לעזור להם יותר
לבית הספר אין סבלנות בגלל שהוא צריך לנהל כיתות עם הרבה תלמידים ולא כל אחד יכול לקבל את הצרכים הרגשיים שלו שהוא היה אמור לקבל בבית והוא מחפש אותם בבית הספר בדמות חסכים בצומת לב ובעיות התנהגות.

אז המנהלת צודקת.
הילדים שלי באמת לא מטופלים וזה בשל מצב סוציאקונומי ותקופה של הרבה שינויים סביבתיים בעת האחרונה שגם גורמים לילדים להיות זקוקים יותר מילדים אחרים לצרכים רגשיים.
הילדים לא מטופלים גם בשל בעיות תקציביות וגם בשל ההתנגדות שלי לתת להם תרופות פסיכיאטריות למען השתלבותם ה"קלה" במערכת.
השתלבות במערכת זה לא בכל מחיר! ועדיף מסגרת שנותנת גם יותר מענה לצרכים הרגשיים שלהם בדומה לבית ביחס אישי והשקעה כמו שמצופה ממערכת חינוך. אפילו שיהיו במסגרת ששם שרים להם יותר שירים ונותנים להם יותר יחס ואפילו משחקים.
אך למערכת החינוך אין משאבים להשקיע בילדים כאלה בישביל שהם יצליחו ויהיו בסדר ולכן הם מעדיפים אפילו לסמם את הילדים ובלבד שיראו כאילו הם משתלבים.
המנהלת צודקת שסיפרתי לה שלילד משעמם בשיעור הנדסה ולכן הוא לא רצה להגיע לבית הספר
היא לא ראתה בכך שהילד הגיע בכלל איזה שהוא השג ביחס למצבו או איזה שהוא השג שלי שהצלחתי להביא אותו לבית הספר ולשלב אותו.
היא טוענת גם שהמצב של הילדים רק ילך ויחמיר ובכך היא יוצרת נבואה שמגשימה את עצמה.
והיא צודקת שמערכת אמורה להתנהל בצורה מסויימת ושאי אפשר לבדר את הילדים בשיעור...

אך יחד עם אמירה זו שלה שלא יכולים לבדר את הילדים בשיעור כדי שיהיה להם מעניין
ויחד עם הצדק הזה שלה היא לא שמה לב שהיא מפספסת את העיקר
ושבאמירה זו היא למעשה מצהירה שמסגרת חינוכית היא משהו שדורש מהילדים הרבה בכפיה ונעשה באוירה לא נעימה ומי שהכי נפגע מכך וזה יותר לו יותר נזק הם דוקא רוב הציבור שנמצא בשכבות החלשות של החברה ואנשים קשיי יום.

אכן מערכת החינוך היא לא בייביסיטר ולא צוות בידור לילדים כדי שיהיה להם מעניין...
ובגלל שזה לא ככה רוב הילדים לא רוצים לשהות בבית הספר
הם יודעים שהמערכת הזאת היא קשה ולא מתאימה להם
ולא נותנת מענה לצרכים שלהם כילדים
והמערכת יודעת להגיד שזה תפקיד ההורים.

בתי הספר היום נמדדים בהשגים הלימודיים שהם מצליחים להוציא מהתלמידיםכמו
בתי הספר נחשבים למצויינים משום שאת כל התלמידים הגרועים גורמים להם לנשור ולעזוב למסגרות אחרות וכך בית הספר נראה סטטיסטית כאילו שכולם הצליחו בו

יחד עם זאת מספר התלמידים שניגשים לבחינות הבגרות רק יורד ויורד
ואלה שניגשים דואגים שהם יהיו איכותיים לפי איך המערכת מתנהלת
רק מי שעובר את כל המסוכה הזאת מקבל תעודת בגרות

הרוב שניגשים הם כאלה שיכולים ולכן יוציאו בגרות

אבל מדינה לא יכולה להתנהל בצורה כזאת שמעט מאוד מצליחים לגשת ולעבור את הבחינות שאמורות להיות חינוך ציבורי.

ולא יכולים לטעון שההשגים שלנו הם מעולים אם תלמיד אחד ניגש לבגרות והצליח ולהגיד סטטיסטית שהוא מייצג את הניגשים לבחינות במדינה ולכן המדינה שלנו על רמה
וזה משום שכולם בדרך נשרו.

בנוסף אני חושבת שהילדים צודקים בקשר למערכת החינוך שלא טוב להם ושהשיעורים משעממים.
אך גם ההורים צודקים שהם רוצים השגים
וגם המורים צודקים שבית ספר צריך להיראות כמו בית ספר

אני אחשוב על מודל שטוב לכולם בהתחשב בצרכים...
ולדעתי המדינה צריכה להשקיע הרבה יותר בחינוך ובתנאי החינוך והסביבה של ילדי ישראל ולא לסמוך על ההורים אם היא רוצה אזרחים איכותיים בעתיד שלא יברחו מפה.

כשאת אומרת לבן שלך לא אמא שלך אומרת לו כן למה היא מתכוונת?

לא מזמן גרתי אצל ההורים עם הילדים. אני כשומרת ברית מחוייבת במצוות כיבוד הורים.
תמיד כשגרתי עם ההורים היו מידי פעם מריבות סביב העניין שאני אומרת לבן שלי משהו והוא דרך סבתא משיג מה שהוא רוצה.
אם זה היה תלוי רק בי ולא באלוהים כבר מזמן הייתי מתיאשת מהמצב ומההורים שלי ונכנסת לדיכאון מזה שהילדים שלי מפרים סמכות.
בזכות שלא ויתרתי על כיבוד הורי שלי בזכות ה' הגעתי לתובנות הבאות:
א. הדרך שלי עם הילדים הייתה נוקשה עבורם וגבתה מהם מחיר רגשי ונפשי.
ב. ההורים שלי ניסו למנוע את הנזק הנפשי והרגשי ולכן הם הרשו להם. תוך כדי הם כנראה גם הרגישו כלפי אולי שנאה על איך שאני עם הילדים (מכוונות טובות בעיני) ומזה נכנסתי יותר לדיכאון.
היחס כלפי לא היה אותו יחס שהילדים שלי קיבלו.
אני קיבלתי רק טונות של ביקורת מריבות ומה לא?
ג. הפכתי לשקטה וצייתנית. הסמכות ההורית שלי נפגעה או לא הייתה בכלל. שמרתי על שקט גם בישביל לשמור על אוירה רגועה בבית מהמריבות עם ההורים שרק יצרו הסטה כלפי ופגעו לי בסמכות מול הילדים. המוטיבציה לעשות כיבוד הורים השאירה אותי במצב שאני נמנעת מחיכוכים ומנסה לעשות את הדרך שלי... זה לא עזר...
ד. במצב של כעס נוראי באחת המריבות אמרתי לאמא שלי שאני אעשה לה כבת שלה מה שהילדים שלי עושים לי בגללה... כעסתי נורא שאני מתאמצת לכבד אותה ושהיא לא מכבדת אותי וגם מסיטה את הילדים נגדי. במלחמה עם עצמי לעשות כיבוד הורים הוכחתי אותה שהיא שומרת לי טינה
והוכחתי אותה שהיא לא מעודדת את הילדים לכבד אותי ובגלל זה הם לא מקשיבים לי
אמרתי לי שהיא מסיטה אותם לחטא ושבגללה יהיה להם מנחוס מאלוהים... (מצחיק לא? אבל גם נכון) בנוסף אמרתי לאמא שלי שיש לי חברה במצב דומה לשלי רק עם ילדה אחת והיא גם מרביצה להורים שלה ולא משלמת להם כלום והיא עדיין איתם ואני מאוד מתאמצת ושלא מגיע לי יחס כזה.
ה. בכיתי ובכיתי ובכיתי ואמא שלי נרגעה והפסיקה עם ההסטות של הילדים נגדי כי זה באמת לא בסדר ועדין הם לא כיבדו אותי. חשבתי שהסמכות שלי כל כך נפגעה ושאין לי שום דרך איתם כשהיא שם.
ו. התפללתי לאלוהים שאני לא מצליחה לעשות כיבוד הורים כמו שצריך ושבזמן שכל אחד מכבד את ההורים שלו פעם בשבוע אני צריכה לכבד ולציית 24 שעות בלי הפסקה תחת ביקורת וזה לא הוגן.
ז. אלוהים עזר לי והוריד לי את המינון בכיבוד הורים והגעתי בחיים למצב שאני היום שאני גרה רחוק מההורים והם באים לעזור לפעמים ואני קופצת אליהם ויש פחות דרישות ויותר קל לי לכבד אותם וגם לראות למה הם התכוונו בכל הדרישות שהם דרשו פעם ולקיים אותם יותר.
המוטיבציה שלי לקיים את 10 הדיברות ובעיקר את הדיבר הזה שאני נתקעתי בו.

שפת התינוקות

שמתי לב שתינוקות רבים מפיקים צלילים שונים. תהיתי אם יש קשר כי גם לי יש תינוק

מחיפוש קצר באינטרנט על שפת התינוקות נמצא שאשה נוספת בעולם שגם לה יש שמיעה אבסולוטית כבר עשתה מחקר על הצלילים האלה בתינוקות והפיצה את זה בעולם.

שמה דנסטן פריסילה וממצאאה שאוששו מדעית היא פרסמה 5 צלילים שתינוקות מפיקים ויש להם משמעות בקשר לצרכים שלהם.

הצליל NE או NA מבטא רעב

הצליל OWA או A-OWA מבטא עייפות ווה או האווה 

הצליל אה עם סגול או E או HE מבטה צורך בגרפס  

כאשר EAIR מציין גזים שזה דיי דומה רק נאמר עם מאמץ והפנים נהיות אדומות

שצליל דומה לו מאוד מבטא חוסר נוחות הה HEH או שיש קקי בטיטול

צליל חשוב הוא הצליל אהה שנאמר בפתאומיות AAAA הוא מבטא כאב חזק חתך או דיקור שקרה לתינוק.

בקיצור אם עד עכשיו עשינו חמש בדיקות כל פעם השתינוק בכה כדי לבדוק מה מציק לו 

אפשר לדייק יותר בבדיקה עם הכרת השפה הזאת.

מעבר לצלילים האלה ישנם צלילים נוספים עם משמעות בתינוקות עד גיל 3 חודשים

למשל אם כל הצרכים של התינוק נענו יש צלילים נוספים עם משמעות

הצליל גררר עם חיוך מראה סימפטיה

הצליל גע אומר שהתינוק רוצה עוד ממה שעושים כרגע (משחק)

א ארוך בצליל עולה גבוה מראה על כיף

הצליל יד או ד אומר שהוא ברוח עליצות וכל דבר יצחיק אותו (בידור)

לצלילים האלה יכולים להצליח להגיע אם כל הצרכים (צלילים) הקודמים מסופקים ומשקיעים גם זמן נוסף עם התינוק מסוג אחר.

בימים אלה באין מדריכים אחרים על גידול ילדים עם אוריינטציה של השגים בטיפול  ועידוד נשים לטפל נכון ואי הכרה בערך הנוכחות ההורית ושליחת נשים עם ילדים לעבודה בחוץ ברמת מדיניות מאלצת ומלחיצה ולא ברמת כבוד אדם ובחירה חופשית של כל אשה על פי מצבה והתחשבות בזולת. עם ביקורת ואש צולבת כלפי נשים מנשים כאשר ביקורת זו הופכת לאלימות חברתית אני רואה לנכון לכתוב מדריכים אלה למרות שהם בדרך ישנה ולהעצים את הערך והחשיבות של אשה בבית ש"לא עושה כלום" ואת ערך הנוכחות בבית ותרומתו לחברה. 

מודעות זה דבר חשוב ולדעת מה אתן הנשים שיוצאות לעבוד מפסידות בגלל שאין הדרכה נכונה בתחום ההורי ובגלל שאתן מתיאשות מהר מהתחום המשפחתי ותבינו שאתן לא אשמות בזה...

כל אחת החיים מגלגלים אותה לכיוון שונה ובני אדם צריכים לעזור אחד לשני ולא להיות חכמים אחד על השני כי מי שחכם על אחרים הוא טיפש גדול. 

אני רואה לנכון לשתף את הידע הזה וכנראה על הדרך תוך כדי שאני מטפלת בילדים שלי

אני אכתוב מאמרים על הורות ושיתוף ידע מהניסיון

לאחר מכן אני מצפה מפסיכולוגים ואנשי מקצוע לאשש את מה שאני כותבת

ואני אכתוב ספר מקיף על גידול ילדים שכולל הרבה ידע מהקהילה וידע פרטי שלי.

תאחלו לי בהצלחה

ושתהיה לכולם שנה טובה

מה הקשר בין ביבי נתניהו המצב החברתי וכיבוד הורים?

לפעמים אני שואלת את עצמי למה שאנשים לא ידעו מה מועיל להם כדי שהם יוכלו לעזור לעצמם?
ואז אני נזכרת בכל אותם אנשים שהם פגשו בחיים שלהם ואף אחד לא הוכיח אותם או אמר להם בצורה ישירה למה שווה להם להתנהג בצורה אחרת ולא הביא אותם למצב טוב כביכול מתוך שנאה אליהם ורצון שהם לא יתקדמו ורצון להעניש אותם על איך שהם התנהגו מקודם ועל זה שהם לא הקשיבו בעבר למשהו אחר לגמרי או למישהו... כל אותם אלה שהם פגשו ולא הוכיחו אותם על טעותם בזמן כדי להמנע מהסתכסכות איתם כביכול כי אנשים שונאים לשמוע ביקורת וחרדות של הסביבה.


ואני חושבת לעצמי אחרי שכולם מתנהגים ככה "מה גורם לסביבה להיות בחרדה ואיך אפשר לעשות את הדברים בצורה שתוריד מהם חרדה ואולי זה אני שלא משדרת מספיק ביטחון? כך שהסביבה מתערבת?" אם הייתי מודעת לזה שכשאני עושה משהו לבד זה שונה מכשאני עושה משהו בנוכחות אנשים כי אז אני צריכה לעשות את הדבר הזה ובמקביל גם להרגיע את כל אלה שמפחדים שיקרה לי משהו נורא ואיום ומאוד אוהבים אותי.


בזמנו כשביבי היה צר אוצר והציבור הטיפש בהפגנות היה קורא לו זיבי נתניהו עוד לפני פרשת קצב וזמנה של ויקי כנפו בהפגנה של החד הוריות. או אז בזמן שישראל טויטו עוד היה חי שומרת הברית היקרה שלחה מכתב לביבי על החטאים שהוא עושה...

אז שלחתי לו מכתב על כל הטעויות והתוצאות שאני חושבת שיקרו מהמהלכים שלו.
אחר כך מחקרים שיצאו הוכיחו שמה שאמרתי לו צדקתי.
אבל אמא ובאבא שלי טענו שביבי גאון ושהוא מציל את הכלכלה.

לדעתי הוא הציל אותה בחטא הרי לא יכול להיות שביבי יודע יותר טוב מאלוהי ישראל איך לנהל חברה וחלחלה נכונה.

בכל מקרה אני התנהלתי בדרך הברית וביבי לא.
גם ההורים שלו אמרו לו שהוא טועה והוא לא הקשיב להם בניהול החברתי כלכלי כשהוא היה שר אוצר אבל לחרדות של החברים שלו מהאוצר הוא כן הקשיב.

לדעתי ההשפעה של התנהלות האוצר על החברה הייתה השפעה לא טובה ולא נכונה וכמו שאמרתי
כי כולנו וכל החברה והמצב החברתי ואפילו האוצר יקחו את כל הכסף הזה שהם אספו לקבר.

המצב החברתי הוא בקבר והמצב של המדינה גם בקבר

אבל זה לא מונע מההורים שלי לטעון שביבי גאון
לא אכפת להם שבגלל המדיניות שלו אז כל הדור שלי ללא דיור ושיוקר המחיה עולה.

ואני עם כיבוד ההורים שלי בגלל שקיבלתי המלצה מהם (או ליתר דיוק פקודה כי אני שומרת ברית ואני חייבת כיבוד הורים) להצביע לביבי אז הצבעתי לביבי בלי לשמור טינה לזיבי נתניהו על כל העוולות והרוע שראיתי שקיים בעולם בגלל המדיניות שלו כצר אוצר.

ואני שונאת את התוצאות של המדיניות שלו. ממש שונאת.

בכל אופן עצוב לי לראות שאחרי שסלחתי לו ואחרי שלא שמרתי טינה ואחרי שהוא ביקר בכותל וקיבל ברכה מאיזה רב (לא שומר ברית אלה רב דתי למי שלא יודע את ההבדל בין שומרי ברית לדתיים) ולמרות שכתבתי לו מאוהל המחאה את מכתב נבואת הזעם...

הוא עדיין מעדיף לנהל מדיניות עם יועצים לחשוב שהוא מתקרב לאלוהים דרך שס רבנים וישראל ביתנו ולחשוב שככה ה' ישלח לו מזל במקום ללמוד את חוקי הברית בעצמו ולנהל לאור זה בעצמו הוא נותן אמון והמצוה היחידה שהוא טוב בה היא בדברי תוכחה ורק כשזה נוגע לו.

הקיצר אחרי שחשבתי שנכון להאשים אותו במצב וחטאתי בשחזור טינה
קיבלתי את השטנץ מההורים שלי שאני חייבת לכבד בדמות אמירה
שביבי היה חייב לקצץ בזמנו כי זה היה נכון כלכלית... (לא מוסרית ולא לפי חוקי הברית)
ואת זה אני חייבת לכבד למרות שיש לי דעה משלי :P איזה בעסה
ולפחות הסכמתי עם ההורים שלי שאין מישהו יותר מוכשר כרגע שאפשר לבחור בו
ולהתנחם על הרע במיעוטו.

ההבדל בין שומר ברית לשומר עול תורה ומצוות

שומר ברית הוא שומר ברית שעושה זאת מרצון ומבחירה.
שומר ברית לומד כל הזמן והוא לומד רק את חוקי הברית שבכתב ללא הדברים שנאמרו מהרבנים ועושה שיקול דעת.

שומר ברית ברמה מתקדמת רואה את ההשפעה של הרב וגם את הכוונה ויודע לא לשנוא את הרבנים על הטעויות שלהם. הרבנים עשו חוקים נוספים כביכול על מנת למנוע חילול.
הם הוסיפו דברים על דברי התורה ולא העלו בדעתם שהוספת חוקים נוספים לכולם יכולה להשפיע על אנשים הפוך ולגרום להם לחטא כתוצאה מקושי יתר ועודף דרישות.
הרבנים הוסיפו דברים על דברי התורה כולל שקרים וסיפורים נוספים מהפחד שאנשים יטעו.
הם יודעים להלל את הלא פחדנים שמתו על "קידוש השם" ושכחו את חוק הברית "ובחרת בחיים"
והם לא יודעים לבטוח ב ה' מספיק שכשהוא אמר לא להוסיף הוא ידע למה לא להוסיף ולא לגרוע כי המצוה שהוא דרש היא לא יותר ולא פחות מאשר מה שהיא
ומי שהוא פחות מזה צריך לדרוש ממנו ומי שעושה יותר צריך להגיד לו לא לגרוע.
ושהוא מה שהוא אמר זה בדיוק מה שהוא אמר ובדיוק במינון שצריך לדרוש ולא פחות ולא יותר
ולא לשנות את זה ליותר כי זה ישפיע על אנשים שזה יהיה קשה להם מידי
ולא לשנות את זה לפחות כי פחות מזה מביא קללה.

הרב של שומר ברית הוא ישירות ריבונו של עולם. הרב של שומר עול תורת המצוות זה רב בשר ודם שקיבל על עצמו את התפקיד של לדבר בשם ה'. חלקם גם מוסיפים וגורעים על התורה ומדברים דברים כאילו ה' אמר אותם ומפרשים כאילו ה' אמר... (וכל הקורא עד כאן נא לא לחטוא בהסטה ושנאה כלפי רבנים אם אתם רוצים להיות שומרי ברית ברמה מתקדמת) והוא לא אמר וברגע שהוא יאמר הם יקברו את עצמם באדמה מרוב בושה. הם חושבים שריבונו של עולם לעולם לא יפתח את הפה שלו... אבל הוא כל יכול לדעתם. כאשר כל יכול מתפרש על ידי חלק מהאנשים כיכולת לשבור חוק טבע או חוק ברית תוך כדי...
כשאומרים כל יכול הכוונה היא יכול להשיג כל תוצאה במסגרת החוקים שכבר הוגדרו ונבראו באמצעות מילים.

שומרי ברית הם בני אדם. וכבני אדם אנחנו חלשים ועפר ואפר. שומר ברית מודע לכך שהכח שנדמה לו שיש לו ניתן לו מתנה מאלוהים כשצריך וש-כח זה דבר משתנה שבא והולך שיכול להיות עליו שליטה ישירה או שליטה עקיפה ולפעמים גם אין שליטה על השליטה עצמה ודברים עומדים מול העיניים ומהלחץ לא רואים אותם ולכן צריך להכיר את המצבים מראש ולשמור את חוקי הברית כי עלולים להיות במצב שלאחרים מהצד יהיה ברור למה וכשאתה בתוך המצב עצמו לא יהיה ברור לך למה והפתרונות שהיו פעם ידועים לא נמצאים מול העיניים.

חוקי הברית ניתנו מאהבה וכוונה טובה של אבותינו הקדמונים ושל אלוהי אבותינו.
שומר ברית מבין למה החוקים חשובים ולא מציית על עוור בלי להבין אבל הוא ידאג שאחרים כן יעשו את זה על עוור למען שמירה של שלומם ובטחונם.

שומר ברית שחוטא מידי פעם וירצה לקבל הבנה יקבל גם מכה בדרך שהוא יוכל להתאושש ממנה כדי שהוא יוכל להכיל את ההבנה ולהעביר את המסר הלאה לדורשי ההבנה.
אבל לא כל אחד שיקבל את המכה בגלל החטא יוכל להתאושש ממנה וזה לא דבר מובן מאליו.
לנסות את ה' נחשב לחטא
וכשמקבלים את המכה על החטא זה בדרך כלל נחשב חטא של חוזרים בשאלה...
כי מישהו שיקר אותם שריבונו של עולם יציל אותם מכל דבר ומישהו שיקר אותם שהוא מחוייב להם.

האמת היא נמצאת בבראשית שבה ה' רואה את דרך הרע של האדם ושהם כל הזמן רבים ואומר "שלא ידון רוחו באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו 120 שנה"

היות שהוא אמר זאת הוא מחוייב לדברים שהוא אמר ולכן זה כמו חוק יקום כי הוא בורא
כאן נוצר "שונה מהכלל" בדמות שומרי ברית.

רק בגלל הברית יש יוצא מהכלל וריבונו של עולם יכול להתערב בצורה ישירה רק עבור מי ששומר את הברית. אבל אם האדם או התינוק לא יודע את החוקים שהוא צריך לשמור כדי להשיג ביטחון נוסף או מצב שיאפשר גם ל- ה' להתערב בלי לצור אפליות בברואים.
חסד נחשב למצב שבו לא קוראת התוצאה הגרועה ביותר שהייתה יכולה לקרות וחסד הוא משהו שריבונו של עולם מחוייב לאוהביו לתת חסד על פי חוקי הברית.
ואלה שמצליחים גם לשמור את חוקי הברית בנוסף לזה שהם אוהבים אותו מקבלים יותר על ההצלחה שלהם לשמור. (כי יש הרבה מצבים שלא מצליחים לשמור למרות המאמץ)

יש כאלה שקל להם להיות בסדר ולשמור את הברית. וגם זה מתנה מריבונו של עולם שקל להם לשמור את הברית.
יש כאלה שקשה להם מאוד לשמור את הברית למשל אדם רעב שגונב אוכל לא יכול לקיים את לא תגנוב, הוא מתקשה גם להיות לא אלים וחוצפן, אבל הוא בחר בחיים וגם אוהב את ה'
ומה שבלב אי אפשר לראות רק ה' יודע. ולכן אותו אדם יזכה לחסד כי הוא בחר בחיים ...
איך זה יקרה בעולם? לא יודעת.... זה עובד כמו רקורסיה כלשהי עם תנאי עצירה...

החיים בעולם המקביל

בעולם ההוא בעלי קיבל דמות. אני הייתי דמות חלשה עם כוחות מודחקים שמופעלים לזמן קצר בלבד ובאופן ספונטני במצבים לא צפויים. אני הייתי תחת פיקוח כי הכוחות שלי היו בשימוש לא בשליטה.
אצלו הייתה שליטה לשחרר את הרסן והשתמשו בכוחות שלו בתוך קבוצה לוחמת.
הוא כל הזמן פיתח את הכוח שלו שנראה מפחיד ומוזר לכולם. בגלל השימוש המוגבר ביכולת המיוחדת הוא נהיה במצב שונה וסמו את שנינו באותו חדר לבד כי נחשבנו שונים אז קיבלנו תנאים מיוחדים טובים יותר כביכול מכל השאר. בחדר הוא שינה צורה למשהו אחר (שינה פיזית צורה) בהדרגה
הייתה לו שליטה לשנות את גודל הראש שלו במידת מה וגודל הראש. אמרתי לו שזה נראה לי מפחיד ומוזר ורציתי לוודא שהוא עם מודעות כשהוא עושה את זה אז ביקשתי ממנו לשנות את הצורה  חזרה לצורה שבה אני מכירה אותו. הוא שינה חזרה את הצורה לצורה שבה אני מכירה אותו ואז יכולתי לזהות שזה הוא. אחר כך שאלתי אותו אם יש לו שליטה על זה. הוא אמר שהוא עושה שינוי צורה מלא כמה פעמיים ביום וכשהוא חוזר הוא משתדל לחזור לצורה שאני מכירה אותו.
שאלתי אם אפשר לראות אותו עושה משהו עם היכולת הזאת ואז הוא שינה את הפנים העיניים זזו לצדדים והראש קצת התנפח וצמחו קרני קובות כאלה בבשר בראש ורק בראש.
קצת פחדתי אז ביקשתי שיחזור לצורה הקודמת. הוא חזר אבל התקשה להחזיר את הראש בצד ימין לצורתו המקורית שאני מכירה... הוא אמר שהוא יכול להשתנות למה שהוא רוצה...
ואז פתאום קיבל משהו שנראה לי כמו התקף, הוא איבד שליטה ושינה את צורתו למשהו אחר לגמרי
ולא רק של הראש. היכולת שלו התרחבה משינוי צורה של הראש לשינוי צורה של כל הגוף
הסתכלתי על שינוי הצורה וקיבלתי פחד שכתוצאה מהתרחבות היכולת הוא יאבד את המודעות ויהפוך למשהו חסר שליטה. הוא התרחב וגדל קצת בכל גופו וגם בראש והפך למשהו נפוח קצת בשטיחות ומלבני מתנדנד כמו גל על המיטת יחיד שישבתי בחדר.
נבהלתי מהשינוי וניסיתי לברוח ואז נזכרתי איך התיחסו אליי כשהייתי שונה וכשהיו לי התפרצויות של כל מיני יכולות וניסו להפוך אותי לאיזה משהו שצריך לחקור אותו... אז הסתכלתי עליו עם היכולת החדשה שלו בתקוה שהוא ישתלט עליה ויוכל לחזור לצורה שבה אני הכרתי אותו... הצורה שבה אהבתי אותו. ואז הוא בא אלי ונבהלתי. ולמרות שפחדתי ממה שראיתי ומהצורה הזו שלו נשארתי איתו למרות שהוא לא יכל לחזור לצורה הקודמת וגם היכולת שלו לתקשר איתי השתבשה...
פחדתי שהוא מנסה לתקוף אותי ואז פתאום אחת היכולות שלי פעלה באופן ספונטני וכנראה קפצתי למימד אחר... אבל לא ראיתי את הדמות שלו במימד האחר
ואני מתגעגעת לבעלי.
דברים שעשיתי אתמול נשכחו
ורק כשחשבתי שאני צריכה לעשות אותם גיליתי ונזכרתי שהם נעשו קודם
במימד אחר ובזמן אחר.
כשחזרתי למימד הקודם חזרתי גם קצת אחורה בזמן וההווה הקודם בזמן הקפיצה נשכח.

ההבדל בין עיצוב אומנות ויצור

אני אמנית. תמיד הייתי. זה בא לידי ביטוי כמעט בכל תחום אפשרי. אינדוידואליסטית שכמוני.

אני זוכרת שפעם סרגתי כובע וחולצה... הם היו שילוב בין עיצוב לאומנות. בחנויות ראיתי כובעים זהים שמוכרים אותם וגם הם סרוגים במחיר של 10 שקל לכובע...

רובם של כובעים אלה נעשו בצורה יצרנית. הייתי אומרת אפילו שמכונה עשתה אותם...
יצור נעשה בכמויות בדרך כלל ובצורה אוטומטית. הוא לא מחדש שום דבר ואין בו שום סנטימנטים יש בו מין העיצוב ובדרך כלל לא בצורה מגוונת מי יודע מה.

עיצוב זה המקום שבו מחליטים איך משהו יראה ואיך הוא אמור להיראות בתוצאה הסופית שלו וזה לא ממש שונה מאומנות.

אז במה אומנות שונה מעיצוב?

עיצוב נעשה לסיפוק הצרכים העיצוביים כמה שיותר צרכים שלך או של מישהו אחר

אומנות נעשית רק לסיפוק הצרכים של עצמך והיא יכולה גם לענות על צרכים של אחרים אבל היא בעיקר נעשית בישביל עצמך לפי טעמך ולפי צרכיך שלך שיכולים להיות מקבילים לאלה של הסביבה או אנשים נוספים
יש בה הרבה חופש יצירה ומחשבה אבל בשורה התחתונה היא צריכה להעביר את הצורך שלך והפיתוח שבא ממך וזה לא ממש משנה באיזה רמה. היא גם עלולה להיות ברמה נמוכה אבל היא הרמה שנכונה לאמן היוצר.

עיצוב שאינו אומנות יכול להיות יצרני או כזה שנועד לספק צרכים שאינם פרטיים והוא יותר עיצוב מרצה שנועד לרצות את צרכי הסביבה. הוא לא נוצר ממוטיבציה אישית וחדות היצירה שבו תלויה בדעת האחרים שמשפיע גם על המוטיבציה.