המונח "שומר ברית" בא לי מתוך הצורך להגדיר את עצמי. בתחילה הייתי חילונית אחר כך מסורתית הייתה תקופה שהייתי דתית כי ניסיתי למצוא את התשובות בדת... התשובות לא היו שם ונאלצתי ללמוד לבד ולבדוק את הדעות בדת כדי לוודא שאני מבינה דברים כראוי ולבחון מה הוא מכנה משותף ומה לא.
החילוניים כינו אותי דתיה כאשר שמעו את הדעות שלי וכמובן שהדתיים כינו אותי כופרת או מחללת בקיצור מצאתי את עצמי לבד ובסוף איכשהו נרגעו הרוחות למרות שכשנחשפים לראשונה לדעות שלי דיי ברור שאני אקבל אש צולבת מכל כיוון אפשרי... העניין הוא שהיות שאני שומרת ברית לא בדיוק חיפשתי פופולריות כלשהי ונוכחתי לדעת שאפילו בפורומים מסויימים מתיחסים יותר לגופו של אדם מאשר לגופו של עניין רק שבמקרה שלי הספציפי עם הזמן הדברים שלי הופכים להיות נסבלים כי איכשהו אותם אנשים שנוהגים לתקוף מגלים שהם תוקפים את האדם הלא נכון ואולי אפילו עושים עוול תלוי כמה זמן אני נשארת באותו מקום.
הקיצר לא מצאתי תשובות בדת. חילונית אני לא יכולה להגדיר את עצמי היות שכשחילוניים שומעים את דעותי הם חושבים שאני דתיה. דתית אני לא יכולה לקרוא לעצמי מכיוון שגם דתיים אומרים שאני לומדת בצורה לא נכונה ולא נשמעת לעיקרון קדושת הציות ל"תלמידי חכמים". הייתה תקופה שהגדירו אותי קראית או שומרונית כי אני שומרת רק את התורה שבכתב אבל אפילו זה אני לא ממש כי נוכחתי לדעת שאורח החיים הקראי לא בדיוק דומה לי...
הקיצר נתקעתי איפוא שהוא באמצע שום מקום ללא שום הגדרה למי אני ומה אני.
כאן בא המונח "שומר ברית" להגדיר את מי שאני. אני שומרת ברית.
פעם אפילו הגדרתי את עצמי תנכיסטית... משהו הזוי כזה שהוא לא אנרכיסט ולא טרוריסט אבל זה גם משהו דיי באמצע כזה שכאלה יזהו אותי ככה ואלה מהצד השני יזהו אותי שייכת לצד ההוא... ובסופו של דבר יוצא שאני לא שייכת לכלום ומשהו לא מוגדר.
יש לי צורך להיות משהו מוגדר ששייך למשהו...
היו פעמים שהרגשתי שייכת גם לכאן וגם לשם
והיו פעמים שהרגשתי שייכת לא לכאן ולא לשם
היום איכשהו התרגלו ל"יצור הלא מוגדר" הזה ודעותיו שהם איכשהו לפעמים מצדדות ולפעמים מתכחות
החלטתי להגדיר את עצמי כשומרת ברית.
ויש משפט כזה מהדתיים שאני אוהבת וקוראים לו
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
ולמרות הקיצוניות והבידול שהוא יוצר זה משהו שאני יכולה להזדהות איתו.
פוסטים שאני אכתוב בהמשך זה על הקיצוניות בדת והטעויות בתפיסה שיוצרות שם רע למשפט העברי מול הסתירות בהתנהגות במשפט החילוני.
החילוניים כינו אותי דתיה כאשר שמעו את הדעות שלי וכמובן שהדתיים כינו אותי כופרת או מחללת בקיצור מצאתי את עצמי לבד ובסוף איכשהו נרגעו הרוחות למרות שכשנחשפים לראשונה לדעות שלי דיי ברור שאני אקבל אש צולבת מכל כיוון אפשרי... העניין הוא שהיות שאני שומרת ברית לא בדיוק חיפשתי פופולריות כלשהי ונוכחתי לדעת שאפילו בפורומים מסויימים מתיחסים יותר לגופו של אדם מאשר לגופו של עניין רק שבמקרה שלי הספציפי עם הזמן הדברים שלי הופכים להיות נסבלים כי איכשהו אותם אנשים שנוהגים לתקוף מגלים שהם תוקפים את האדם הלא נכון ואולי אפילו עושים עוול תלוי כמה זמן אני נשארת באותו מקום.
הקיצר לא מצאתי תשובות בדת. חילונית אני לא יכולה להגדיר את עצמי היות שכשחילוניים שומעים את דעותי הם חושבים שאני דתיה. דתית אני לא יכולה לקרוא לעצמי מכיוון שגם דתיים אומרים שאני לומדת בצורה לא נכונה ולא נשמעת לעיקרון קדושת הציות ל"תלמידי חכמים". הייתה תקופה שהגדירו אותי קראית או שומרונית כי אני שומרת רק את התורה שבכתב אבל אפילו זה אני לא ממש כי נוכחתי לדעת שאורח החיים הקראי לא בדיוק דומה לי...
הקיצר נתקעתי איפוא שהוא באמצע שום מקום ללא שום הגדרה למי אני ומה אני.
כאן בא המונח "שומר ברית" להגדיר את מי שאני. אני שומרת ברית.
פעם אפילו הגדרתי את עצמי תנכיסטית... משהו הזוי כזה שהוא לא אנרכיסט ולא טרוריסט אבל זה גם משהו דיי באמצע כזה שכאלה יזהו אותי ככה ואלה מהצד השני יזהו אותי שייכת לצד ההוא... ובסופו של דבר יוצא שאני לא שייכת לכלום ומשהו לא מוגדר.
יש לי צורך להיות משהו מוגדר ששייך למשהו...
היו פעמים שהרגשתי שייכת גם לכאן וגם לשם
והיו פעמים שהרגשתי שייכת לא לכאן ולא לשם
היום איכשהו התרגלו ל"יצור הלא מוגדר" הזה ודעותיו שהם איכשהו לפעמים מצדדות ולפעמים מתכחות
החלטתי להגדיר את עצמי כשומרת ברית.
ויש משפט כזה מהדתיים שאני אוהבת וקוראים לו
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
ולמרות הקיצוניות והבידול שהוא יוצר זה משהו שאני יכולה להזדהות איתו.
פוסטים שאני אכתוב בהמשך זה על הקיצוניות בדת והטעויות בתפיסה שיוצרות שם רע למשפט העברי מול הסתירות בהתנהגות במשפט החילוני.
